רוכשי הדירות בישראל מחפשים תמיד את הפרויקט הטוב ביותר בשכונה הטובה ביותר. אלא שלעיתים, במרחק הליכה, ניתן למצוא שכונות טובות לא פחות – אבל זולות משמעותית. בחלק מהן ניתן אפילו להשתדרג לדירת פנטהאוז בלי להוציא עוד כסף ולהגדיל את המשכנתה. אז מה גורם לפערי מחירים כה משמעותיים בין דירות הנמצאות ברדיוס של קילומטר אחד זו מזו?
“יש אמירה בתחום הנדל”ן שמדברת על מיקום, מיקום ומיקום – אומנם קלישאה, אבל היא נכונה ותקפה”, אומרת אורית גבאי, סמנכ”לית שיווק ומכירות בקבוצת גבאי. לדבריה, “בנדל”ן יש המון ניואנסים, לכאורה, קטנים – אבל הם יוצרים הבדלים משמעותיים בביקושים ובמחירים של הדירות. אם נסתכל על שני רחובות סמוכים, האחד ליד כביש ראשי והשני שקט וללא מוצא, ודאי שמחירי הדירות יהיו גבוהים יותר ברחוב השקט. כך גם לגבי דירות בקו ראשון לים לעומת קו שני. דירות שפונות לים מתומחרות בפער משמעותי, לפעמים אפילו באותו בניין – דירה עם נוף פתוח תעלה הרבה יותר מדירה שפונה לכיוון אחר”.
לדברי שמאי המקרקעין ישראל יעקב, “יש סיבות רבות לכך ששכונה מסוימת זולה מהשכונה הסמוכה. לעיתים מדובר באוכלוסייה ברמה סוציו־אקונומית נמוכה או קירבה לעורק תחבורה ראשי או לאזור תעשייה, אבל במקרים לא מעטים מדובר בשכונות מצוינות – הכול עניין של מיתוג או של שכונות שנמצאות רגע לפני הפריצה שלהן”. על־פי יעקב, אחת הדוגמאות בעשור האחרון להפרשי מחירים בין שכונות סמוכות היא שכונת נווה שרת בצפון־מזרח תל אביב מול שכונת צהלה הסמוכה, אלא שבשנים האחרונות היא צמצמה את הפערים בצורה משמעותית. “לפני עשור היו הבדלים של מיליוני שקלים בין מחירי הדירות – דירה בנווה שרת נמכרה בכמיליון שקל בממוצע לעומת 3 מיליון שקל בצהלה”.
